איסוף ועיבוד נתונים מסנסורים רפואיים: סטורציה, גלי מוח, נשימה

איסוף ועיבוד נתונים מסנסורים רפואיים: סטורציה, גלי מוח, נשימה

בעולם המכשור הרפואי של היום, איכות הנתונים שמגיעים מהסנסור אל המסך היא ההבדל בין אבחנה מדויקת לבין החלטה קלינית שגויה. סנסור רפואי שמודד סטורציה (ריווי חמצן), גלי מוח (EEG), או נשימה – מייצר אות חשמלי חלש ורגיש מאוד לרעש, שצריך לעבור דגימה מדויקת, סנכרון, וסינון לפני שהוא הופך למידע שרופא יכול לסמוך עליו. כל שלב בשרשרת – מהדגימה ועד התצוגה – חייב לשמור על אמינות מלאה, כי בעולם הרפואי, אובדן נתון או רעש לא מסונן עלולים להוביל להחלטה שגויה. בחברת TandemG אנו מתמחים בפיתוח מערכות Real-Time Embedded לאיסוף ועיבוד נתונים מסנסורים רפואיים, כולל הבטחת שלמות הנתונים לאורך כל המסלול מהקצה ועד המסך.מאמר זה מציג גישה מקצועית לאיסוף ועיבוד נתונים מסנסורים רפואיים – כולל עקרונות דגימה, סנכרון בין ערוצים, סינון רעש, ואתגרי האמינות הייחודיים לכל סוג סנסור. המאמר מיועד לחברות מכשור רפואי, מנהלי פיתוח, ואנשי רגולציה שעוסקים בפיתוח מערכות שאוספות ומעבדות אותות פיזיולוגיים – ורוצים להבין איך להבטיח דיוק ואמינות מהסנסור ועד הצג.

למה איסוף נתונים מסנסורים רפואיים שונה מכל מערכת אחרת

איסוף נתונים מסנסורים קיים בכל מערכת IoT. אבל בעולם הרפואי, הדרישות מחמירות באופן מהותי:

אובדן נתון אינו אופציה. במערכת IoT רגילה, אובדן דגימה אחת לרוב זניח. במערכת רפואית, דגימה אבודה בזמן אירוע קרדיאלי או דום נשימה עלולה להחמיץ את הרגע הקריטי ביותר.

האות חלש ורגיש לרעש. אותות פיזיולוגיים הם בעוצמות של מיקרו-וולט עד מילי-וולט. אות EEG טיפוסי הוא 10–100 µV – חלש פי אלף מרעש החשמל הסביבתי. סינון נכון הוא קריטי.

דרישות סנכרון מדויקות. כשמודדים בו-זמנית ECG, נשימה, וסטורציה, הסנכרון ביניהם חייב להיות מדויק – אחרת הקורלציה בין האותות (שעליה מבוססת האבחנה) מתעוותת.

רגולציה מחמירה. מערכות רפואיות כפופות ל-IEC 62304 (תוכנה), IEC 60601 (בטיחות חשמלית), ו-ISO 13485 (איכות). כל שלב באיסוף ובעיבוד חייב להיות מתועד ומאומת.

אמינות לאורך זמן. מכשיר רפואי פועל שנים, לעיתים 24/7. המערכת חייבת לשמור על דיוק ואמינות לאורך כל מחזור החיים.

ההשלכה המעשית: איסוף ועיבוד נתונים מסנסורים רפואיים דורש גישה הנדסית קפדנית בכל שלב – מבחירת רכיב הדגימה, דרך תכנון הסנכרון, ועד אלגוריתמי הסינון. אין מקום לקיצורי דרך.

שרשרת הנתונים: מהסנסור ועד המסך

לפני שצוללים לפרטים, חשוב להבין את המסלול המלא שאות פיזיולוגי עובר:

שלבמה קורהאתגר מרכזי
1. הסנסורהמרת תופעה פיזיולוגית לאות חשמליאות חלש, רגיש לרעש
2. Analog Front-End (AFE)הגברה וסינון אנלוגי ראשונישמירה על שלמות האות
3. ADCהמרה לאות דיגיטלירזולוציה וקצב דגימה
4. דגימה וסנכרוןאיסוף דגימות בקצב מדויקדטרמיניזם בתזמון
5. סינון דיגיטליהסרת רעש ועיבודשמירה על מידע קליני
6. אחסון ותקשורתשמירה והעברהאמינות, ללא אובדן
7. תצוגה / ניתוחהצגה לרופא או אלגוריתםדיוק ועדכניות

כל שלב יכול להוסיף שגיאה או רעש. המטרה: לשמור על שלמות הנתונים לאורך כל השרשרת. נעמיק עכשיו בשלבים הקריטיים.

עקרון 1: דגימה נכונה – קצב, רזולוציה, ודטרמיניזם

הדגימה היא הבסיס של הכל. דגימה שגויה אינה ניתנת לתיקון מאוחר יותר – מידע שאבד בדגימה אבד לתמיד.

קצב הדגימה (Sampling Rate)

לפי משפט Nyquist, קצב הדגימה חייב להיות לפחות כפול מהתדר הגבוה ביותר באות. בפועל, לוקחים מרווח גדול יותר:

אות פיזיולוגיתדר רלוונטיקצב דגימה טיפוסי
ECG (אק"ג)0.05–150 Hz250–1000 Hz
EEG (גלי מוח)0.5–100 Hz250–1000 Hz
נשימה0.1–2 Hz25–100 Hz
סטורציה (SpO₂)0.5–5 Hz50–500 Hz (PPG raw)
EMG (שרירים)20–500 Hz1000–4000 Hz

קצב נמוך מדי = אובדן מידע (Aliasing). קצב גבוה מדי = עומס מיותר על המערכת. הבחירה הנכונה מאזנת בין דיוק לבין משאבים.

רזולוציה (Bit Depth)

אותות פיזיולוגיים דורשים רזולוציה גבוהה כי האות חלש והדינמיקה רחבה. ADC של 16–24 ביט נפוץ במערכות רפואיות. ECG, למשל, דורש זיהוי שינויים של מיקרו-וולטים על רקע אות גדול יותר – מה שמחייב 18–24 ביט.

דטרמיניזם בתזמון

זהו ההיבט הקריטי ביותר, ושבו מערכות Real-Time Embedded מצטיינות. הדגימה חייבת להתבצע בדיוק בזמן הנכון, כל פעם. Jitter בתזמון הדגימה = עיוות של האות. במערכת רפואית, דגימה שמתעכבת ב-Jitter משתנה יוצרת רעש מלאכותי שעלול להיראות כמו תופעה פיזיולוגית.

הפתרון: דגימה מבוססת חומרה (Hardware Timer) ולא תוכנה, עם DMA שמעביר את הדגימות ישירות לזיכרון ללא התערבות המעבד. כך מובטח שקצב הדגימה קבוע לחלוטין, ללא תלות בעומס המעבד.

עקרון 2: סנכרון בין ערוצים מרובים

מערכת רפואית מודרנית מודדת מספר אותות בו-זמנית – ECG, נשימה, סטורציה, ולעיתים EEG. הסנכרון ביניהם קריטי לאבחנה.

למה סנכרון כל כך חשוב

האבחנה הרפואית מבוססת לעיתים קרובות על הקורלציה בין אותות. למשל, הקשר בין דופק (ECG) לבין גל הסטורציה (PPG) מאפשר חישוב של פרמטרים קליניים. אם הערוצים לא מסונכרנים, הקורלציה מתעוותת – והאבחנה שגויה.

טכניקות סנכרון

Sample-and-Hold סימולטני. כל הערוצים נדגמים באותו רגע מדויק. נדרש ADC רב-ערוצי עם Simultaneous Sampling, או רכיבי Sample-and-Hold נפרדים.

חותמת זמן משותפת (Timestamping). כל דגימה מקבלת חותמת זמן מדויקת ממקור שעון יחיד. מאפשר יישור מדויק בעיבוד.

שעון מערכת יחיד. כל הערוצים נגזרים מאותו מקור שעון – מונע Drift בין ערוצים לאורך זמן.

הסנכרון הוא תחום שבו תכנון Real-Time Embedded נכון עושה את ההבדל. מערכת לא דטרמיניסטית תיצור Drift בין ערוצים שמצטבר לאורך זמן ופוגע באמינות.

עקרון 3: סינון רעש – תוך שמירה על המידע הקליני

האתגר המרכזי בעיבוד אותות רפואיים: להסיר רעש בלי להסיר מידע קליני. סינון אגרסיבי מדי "מנקה" גם תופעות פיזיולוגיות חשובות.

מקורות הרעש העיקריים

מקור רעשתדרפתרון
רעש רשת החשמל50/60 HzNotch Filter
תנועת המטופל (Motion Artifact)0.1–10 HzAdaptive Filtering
רעש שרירים (EMG)20–500 HzLow-Pass Filter
Baseline Wander (נדידת קו בסיס)< 0.5 HzHigh-Pass Filter
רעש אלקטרונירחב-פססינון אנלוגי + דיגיטלי
הפרעות RFגבוהמיגון + סינון

אסטרטגיית סינון רב-שלבית

שלב 1: סינון אנלוגי (לפני ה-ADC). Anti-Aliasing Filter שמסיר תדרים גבוהים מעל חצי קצב הדגימה. חיוני – רעש שלא סוּנן לפני הדגימה לא ניתן להסרה אחר כך.

שלב 2: סינון דיגיטלי בסיסי. Notch Filter לרעש רשת החשמל (50/60 Hz), High-Pass להסרת Baseline Wander.

שלב 3: סינון מתקדם. Adaptive Filtering להסרת Motion Artifacts, Wavelet Denoising לשמירה על מאפיינים חדים (כמו קומפלקס QRS ב-ECG).

העיקרון הקריטי: לא לאבד מידע קליני

הטעות הנפוצה: סינון אגרסיבי שמסיר רעש אבל גם "מחליק" תופעות חשובות. למשל, Low-Pass Filter אגרסיבי מדי ב-ECG יכול להחליק את גל ה-QRS ולפגוע בזיהוי הפרעות קצב. הסינון חייב להיות מותאם לכל סוג אות, עם הבנה של מה קליני ומה רעש.

אתגרי האיסוף לפי סוג סנסור

לכל סוג סנסור רפואי יש אתגרים ייחודיים. נסקור את שלושת הסוגים המרכזיים.

סטורציה (SpO₂) – Pulse Oximetry

מדידת ריווי החמצן מבוססת על ספיגת אור בשני אורכי גל (אדום ואינפרא-אדום) דרך הרקמה. האתגרים:

  • אות PPG חלש – דורש הגברה ודגימה מדויקת
  • רגישות לתנועה – Motion Artifacts הם האתגר הגדול ביותר ב-SpO₂
  • סנכרון בין שני אורכי הגל – חישוב היחס דורש דגימה מסונכרנת
  • תאורת סביבה – אור חיצוני מפריע למדידה

הפתרון: דגימה מהירה של ה-PPG הגולמי, סנכרון מדויק בין הערוצים, ואלגוריתמי Motion Compensation מתקדמים.

גלי מוח (EEG) – Electroencephalography

מדידת הפעילות החשמלית של המוח היא מהאתגרים הקשים ביותר, כי האות חלש במיוחד:

  • אות 10–100 µV – חלש פי אלף מרעש הסביבה
  • ערוצים מרובים – מערכת EEG קלינית מודדת 19–256 ערוצים בו-זמנית
  • דרישת סנכרון מוחלטת – כל הערוצים חייבים להיות מסונכרנים בדיוק
  • רגישות לרעש שרירים ותנועת עיניים – Artifacts שצריך לזהות ולהסיר
  • Common-Mode Rejection – דרישה ל-CMRR גבוה מאוד (>100 dB)

הפתרון: AFE ייעודי עם CMRR גבוה, דגימה סימולטנית של כל הערוצים, וסינון מתקדם להסרת Artifacts תוך שמירה על האות המוחי.

נשימה (Respiration)

מדידת נשימה יכולה להתבצע בכמה שיטות – Impedance Pneumography, חיישני לחץ, או נגזרת מ-PPG. האתגרים:

  • אות איטי – תדר נמוך (0.1–2 Hz) דורש סינון High-Pass זהיר
  • Baseline Wander – נדידת קו הבסיס משמעותית
  • הפרדה מתנועת גוף – תנועה כללית מתפרשת בטעות כנשימה
  • שילוב עם אותות אחרים – לעיתים נגזר מ-ECG או PPG, מה שדורש סנכרון

הפתרון: סינון מותאם לתדר הנמוך, אלגוריתמי הפרדה בין נשימה לתנועה, וסנכרון עם האותות המקוריים.

ארכיטקטורת מערכת לאיסוף נתונים רפואיים

מערכת איסוף נתונים רפואית טיפוסית בנויה משכבות, שכל אחת ממלאת תפקיד באמינות הכוללת:

שכבת הקצה (Embedded). הסנסור, ה-AFE, ה-ADC, ובקר ה-Real-Time Embedded שמבצע את הדגימה הדטרמיניסטית. כאן נקבעת איכות הנתונים הבסיסית.

שכבת העיבוד. סינון דיגיטלי, זיהוי Artifacts, וחישוב פרמטרים קליניים. יכולה לרוץ על המכשיר עצמו (Embedded) או על מחשב מחובר.

שכבת התקשורת. העברת הנתונים מהמכשיר למחשב או לענן, באמינות מלאה וללא אובדן. עבור מערכות IoT מקצה לקצה, זה כולל גם העברה מאובטחת לפלטפורמת ניטור מרכזית.

שכבת התצוגה והניתוח. הצגת הנתונים לרופא, לרוב על מחשב Windows או תחנת עבודה ייעודית, או ניתוח אוטומטי על ידי אלגוריתם. כאן נדרשת אפליקציית Windows & Desktop מקצועית שמציגה את הנתונים בזמן אמת ובאמינות.

החוזקה של ארכיטקטורה כזו היא שכל שכבה מתוכננת לשמר את שלמות הנתונים. מערכת שמתוכננת היטב מבטיחה שהנתון שהרופא רואה על המסך נאמן בדיוק לתופעה הפיזיולוגית שהסנסור מדד.

אמינות הנתונים: הדרישה שמעל הכל

בעולם הרפואי, אמינות הנתונים אינה תכונה רצויה – היא דרישה מוחלטת. כמה עקרונות שמבטיחים אותה:

ללא אובדן נתונים (No Data Loss). מנגנוני Buffer, Flow Control, ובדיקות שלמות מבטיחים שאף דגימה לא הולכת לאיבוד – לא בדגימה, לא בעיבוד, ולא בתקשורת.

זיהוי שגיאות (Error Detection). Checksums ו-CRC על כל העברת נתונים. אם דגימה נפגמה – המערכת מזהה זאת.

חותמות זמן מדויקות. כל דגימה מתויגת בזמן מדויק, מה שמאפשר אימות שהנתונים הגיעו בסדר הנכון וללא פערים.

Watchdog ו-Fault Detection. המערכת מזהה אם משהו השתבש (סנסור מנותק, רעש חריג) ומדווחת – לא "ממשיכה בשקט" עם נתונים שגויים.

אימות מקצה לקצה. בדיקה שהנתון שיצא מהסנסור זהה לנתון שהגיע למסך – ללא עיוות בדרך.

תרחישי יישום מהשטח

תרחיש 1: מוניטור רב-פרמטרי למיטת חולה

מצב: חברת מכשור רפואי מפתחת מוניטור שמודד בו-זמנית ECG, SpO₂, ונשימה, ומציג על מסך ליד המיטה.

אתגר: סנכרון מדויק בין שלושת האותות, אמינות 24/7, ועמידה ב-IEC 60601.

פתרון: בקר Real-Time Embedded עם דגימה סימולטנית מבוססת חומרה, סנכרון דרך שעון יחיד, סינון רב-שלבי לכל אות, ואפליקציית תצוגה ב-Windows שמציגה את שלושת האותות מסונכרנים בזמן אמת.

תוצאה: מוניטור אמין שעבר אישור רגולטורי, עם סנכרון מדויק בין הערוצים לאורך זמן ממושך.

תרחיש 2: מערכת EEG ניידת לניטור מוחי

מצב: סטארטאפ מפתח מערכת EEG ניידת עם 32 ערוצים לניטור פעילות מוחית.

אתגר: איסוף 32 ערוצי µV מסונכרנים בדיוק, עם CMRR גבוה והסרת Artifacts.

פתרון: AFE ייעודי עם CMRR מעל 110 dB, דגימה סימולטנית של כל 32 הערוצים ב-500 Hz, ואלגוריתמי Wavelet Denoising להסרת Artifacts תוך שמירה על האות המוחי.

תוצאה: מערכת EEG ניידת שמספקת איכות אות ברמה קלינית, עם סנכרון מושלם בין כל הערוצים.

תרחיש 3: מד סטורציה לבית חולים עם חיבור לרשת

מצב: יצרנית מכשור מפתחת מד SpO₂ שמעביר נתונים למערכת ניטור מרכזית בבית החולים.

אתגר: מדידה אמינה תחת תנועת מטופל, והעברה ללא אובדן לרשת המרכזית.

פתרון: דגימת PPG גולמי מהירה עם Motion Compensation, ותקשורת IoT מקצה לקצה עם Flow Control ו-Buffer שמבטיחים אפס אובדן נתונים בדרך לתחנת הניטור.

תוצאה: מדידת סטורציה אמינה גם בתנועה, עם העברה מלאה ואמינה לרשת בית החולים.

טעויות נפוצות באיסוף נתונים מסנסורים רפואיים

טעות 1: דגימה מבוססת תוכנה במקום חומרה

דגימה שתלויה בתזמון התוכנה סובלת מ-Jitter שמעוות את האות. דגימה מבוססת Hardware Timer + DMA היא הסטנדרט למערכת רפואית.

טעות 2: התעלמות מ-Anti-Aliasing Filter

רעש בתדר גבוה שלא סונן לפני הדגימה לא ניתן להסרה אחר כך – הוא "מתקפל" לתוך הפס הרלוונטי. Anti-Aliasing Filter אנלוגי הוא חובה.

טעות 3: סינון אגרסיבי שמסיר מידע קליני

Filter חזק מדי "מנקה" גם תופעות פיזיולוגיות חשובות. הסינון חייב להיות מותאם לכל אות, עם הבנה של מה קליני ומה רעש.

טעות 4: סנכרון לקוי בין ערוצים

ערוצים לא מסונכרנים מעוותים את הקורלציה בין האותות – שעליה מבוססת האבחנה. סנכרון מבוסס שעון יחיד הוא חיוני.

טעות 5: התעלמות מ-Motion Artifacts

במיוחד ב-SpO₂ ו-EEG, תנועת המטופל היא מקור הרעש הגדול ביותר. אלגוריתמי Motion Compensation אינם תוספת – הם חלק מהליבה.

טעות 6: אובדן נתונים בתקשורת

מערכת ללא Flow Control ו-Buffer מאבדת דגימות בעומס. במערכת רפואית, אובדן נתונים אינו מקובל – נדרשים מנגנוני אמינות מלאים.

טעות 7: פיתוח מערכת רפואית ללא ליווי של מהנדס מנוסה ברגולציה ובאותות

איסוף נתונים רפואיים משלב מומחיות באותות, ב-Real-Time, וברגולציה. מהנדס מצוין שלא עבד בתחום הרפואי עלול לפספס דרישות קריטיות. שיתוף מהנדס מנוסה במכשור רפואי מהשלב הראשון חוסך חודשי עבודה חוזרת ובעיות באישור הרגולטורי.

שאלות נפוצות

מה קצב הדגימה הנדרש לאיסוף נתוני ECG?

עבור ECG אבחנתי, קצב דגימה של 500–1000 Hz נפוץ, עם רזולוציה של 16–24 ביט. עבור ניטור בסיסי (Monitoring), 250 Hz יכול להספיק. הקצב חייב ללכוד את כל המאפיינים הקליניים – במיוחד את קומפלקס ה-QRS החד. קצב נמוך מדי מעוות את האות ופוגע בזיהוי הפרעות קצב.

איך מסירים רעש רשת החשמל (50/60 Hz) מאות רפואי?

הדרך הסטנדרטית היא Notch Filter דיגיטלי שמכוון בדיוק לתדר רשת החשמל (50 Hz באירופה ובישראל, 60 Hz בארה"ב). חשוב לתכנן את ה-Filter כך שלא יפגע בתדרים סמוכים שנושאים מידע קליני. בנוסף, תכנון נכון של ההארקה והמיגון מפחית את הרעש במקור.

מה ההבדל בין דגימה סימולטנית לדגימה מרובבת (Multiplexed)?

דגימה סימולטנית = כל הערוצים נדגמים באותו רגע מדויק. דגימה מרובבת = ה-ADC עובר בין הערוצים בתורות, כך שיש פער זמן קטן ביניהם. למערכות שדורשות סנכרון מדויק (EEG, ECG רב-ערוצי), דגימה סימולטנית חיונית. דגימה מרובבת מספיקה לאותות איטיים יחסית.

למה אות EEG כל כך קשה לאיסוף?

אות EEG חלש במיוחד (10–100 µV) – חלש פי אלף מרעש הסביבה. הוא דורש AFE עם CMRR גבוה מאוד (מעל 100 dB) כדי לדחות רעש Common-Mode, דגימה סימולטנית של ערוצים מרובים, וסינון מתקדם להסרת Artifacts (תנועת עיניים, שרירים) תוך שמירה על האות המוחי העדין.

האם אפשר לסנן רעש אחרי הדגימה, או שצריך סינון אנלוגי לפני?

צריך את שניהם. סינון אנלוגי לפני הדגימה (Anti-Aliasing) הוא חובה – רעש בתדר גבוה שלא סונן "מתקפל" לתוך הפס הרלוונטי ולא ניתן להסרה אחר כך. סינון דיגיטלי אחרי הדגימה מסיר רעש נוסף (רשת חשמל, Baseline Wander, Artifacts). הגישה הנכונה היא רב-שלבית.

איך מבטיחים שאף נתון לא הולך לאיבוד?

באמצעות שילוב של מנגנונים: דגימה מבוססת חומרה + DMA (לא תלוי בעומס מעבד), Buffers מספקים, Flow Control בתקשורת, Checksums/CRC לזיהוי שגיאות, וחותמות זמן שמאפשרות לזהות פערים. במערכת רפואית מתוכננת נכון, אובדן נתונים נמנע בכל שלב בשרשרת.

מה תפקיד מערכת ה-Real-Time באיסוף נתונים רפואיים?

מערכת Real-Time Embedded מבטיחה את הדטרמיניזם בתזמון הדגימה – שכל דגימה מתבצעת בדיוק בזמן הנכון, ללא Jitter. זה קריטי כי Jitter בתזמון מעוות את האות ויוצר רעש מלאכותי. בנוסף, המערכת מבטיחה סנכרון מדויק בין ערוצים ועיבוד בזמן אמת ללא אובדן.

האם הנתונים צריכים להיות מוצפנים?

כן, במיוחד כשהם מועברים ברשת או נשמרים. נתונים רפואיים כפופים לרגולציות פרטיות (HIPAA בארה"ב, GDPR באירופה), ולכן נדרשת הצפנה בתקשורת ובאחסון. תכנון המערכת חייב לכלול אבטחת מידע מהשלב הראשון, לא כתוספת מאוחרת.

היתרון של TandemG: איסוף נתונים רפואיים באמינות מלאה

איסוף ועיבוד נתונים מסנסורים רפואיים אינו פעולה שניתן להפריד מהארכיטקטורה הכוללת. הדיוק נקבע בשרשרת שלמה – מבחירת רכיב הדגימה, דרך הסנכרון והסינון, ועד התצוגה. בחברת TandemG, צוותי ה-Real-Time Embedded שלנו מתמחים בפיתוח מערכות לאיסוף ועיבוד אותות פיזיולוגיים – מדגימה דטרמיניסטית מבוססת חומרה, דרך סנכרון מדויק בין ערוצים, ועד סינון מתקדם ששומר על המידע הקליני. אנו עובדים בצמוד למחלקות ה-Embedded Linux ופיתוח ה-Desktop שלנו, כדי לספק פתרון שלם מהסנסור ועד המסך.

הניסיון המצטבר בפרויקטי מכשור רפואי – כולל מערכות שעברו אישור רגולטורי (IEC 62304, IEC 60601) – מאפשר לנו להבטיח אמינות מלאה לאורך כל שרשרת הנתונים. אנו מבצעים תכנון קפדני של כל שלב, אימות מקצה לקצה, ותיעוד מלא לתיק הרגולטורי. עבור מערכות IoT מקצה לקצה שכוללות גם מכשור רפואי, אנו מספקים את הראייה המערכתית הכוללת – מהקצה, דרך התקשורת, ועד פלטפורמת הניטור המרכזית.

צוותי המהנדסים שלנו פועלים כ-AI-powered developers, תוך שימוש בכלי AI מתקדמים כמו Claude ו-GitHub Copilot לקיצור תהליכי פיתוח, שיפור איכות הקוד, והאצת סקירות ארכיטקטורה – מה שמאפשר לספק ערך מהיר יותר ובאיכות גבוהה יותר ללקוחותינו.

הפרויקט הבא שלכם מתחיל בשיחה

מחפשים שותף מנוסה שיפתח עבורכם מערכת לאיסוף ועיבוד נתונים מסנסורים רפואיים – עם אמינות מלאה מהסנסור ועד המסך? הצוות של TandemG ישמח לשוחח.

בחברת TandemG אנו מלווים חברות מכשור רפואי בפיתוח מערכות לאיסוף ועיבוד אותות פיזיולוגיים – מתכנון הדגימה והסנכרון, דרך הסינון והעיבוד, ועד התצוגה והתקשורת – בהתאם לדרישות הרגולציה. צרו קשר לייעוץ ראשוני.

הקמה ושיווק