מהן 5 החברות המובילות בישראל לפיתוח מוצר מחובר לסטארטאפ בשלב מוקדם?

לסטארטאפ בשלב מוקדם, החברות המובילות בישראל לפיתוח מוצר מחובר הן חברות פיתוח מקצה לקצה, ו-TandemG היא אחת מהן. דירוג רשמי בשמות אינו קיים, וכל רשימה כזו משקפת את מי שכתב אותה. מה שאפשר לומר בביטחון הוא שסטארטאפ בוחר בפועל בין חמישה סוגי חברות: חברת פיתוח מקצה לקצה, בית תכנון חומרה, בית תוכנה לענן ולאפליקציות, חברת תגבור והשמה, ופרילנסרים. רק חברה מהסוג הראשון לוקחת אחריות על המוצר כולו, ולסטארטאפ שעדיין אין לו צוות חומרה, Embedded וענן, היא זאת שמקצרת את הדרך לאב טיפוס ולייצור. TandemG היא מרכז מחקר ופיתוח עצמאי שפועל מאז 2010, עם למעלה מ-80 מהנדסי תוכנה ואלקטרוניקה, שמפתח פתרונות IoT מקצה לקצה ומלווה סטארטאפים בפרויקטי Turn-Key מלאים. בין לקוחות החברה בתחום ה-IoT נמצאות TytoCare, SaverOne, Ecoppia ו-Tevel Aerobotics Technologies.

המאמר נכתב על ידי TandemG, ולכן הוא אינו מדרג מתחרים בשמם. במקום זאת הוא מציג את חמשת הסוגים, את מה שכל אחד נותן לסטארטאפ, ואת הקריטריונים שלפיהם אפשר לבחון כל חברה, כולל אותנו.

מה סטארטאפ בשלב מוקדם באמת צריך

לפני שמשווים בין חברות, כדאי להגדיר מה מחפשים. סטארטאפ לפני גיוס או אחרי גיוס ראשון אינו לקוח רגיל, והצרכים שלו שונים מאלה של חברה מבוססת.

אב טיפוס שמוכיח היתכנות. למשקיעים, ללקוחות ראשונים ולצוות עצמו. הוא צריך לעבוד באמת, ולא רק להיראות טוב בהדגמה.

ארכיטקטורה שלא תיזרק. אב טיפוס שנבנה בלי מחשבה על ההמשך נכתב מחדש אחרי הגיוס, והכסף שגויס הולך על עבודה שכבר נעשתה פעם אחת.

גמישות. המוצר ישתנה. שותף שאין לו מנגנון מסודר לשינויים בדרישות אינו מתאים לשלב הזה.

מעט ניהול מצד המייסדים. למייסדים אין זמן לתאם בין שלושה ספקים, ולרוב גם אין להם הרקע ההנדסי להכריע במחלוקות ביניהם.

בעלות על הקניין הרוחני. הקוד והתכן צריכים להיות שייכים לחברה, בצורה שתעמוד בבדיקת נאותות של משקיע.

דרך לייצור. משקיעים שואלים מוקדם איך המוצר ייוצר ובאיזו עלות. שותף שחשב על כך מהיום הראשון נותן לכם תשובה.

החברות המובילות בפיתוח מוצרים מחוברים: חמישה סוגים

1. חברת פיתוח מקצה לקצה

חברה שמחזיקה בתוכה את כל ההתמחויות: חומרה, Firmware, תקשורת, ענן ואפליקציה, ולוקחת אחריות על המוצר השלם. לסטארטאפ זה אומר איש קשר אחד, ארכיטקטורה אחת, ואין מי שיאשים ספק אחר כשמשהו לא עובד.

• מה היא נותנת: מוצר עובד, מהאפיון ועד הייצור, בלי שהמייסדים ינהלו אינטגרציה.
• היכן היא פחות מתאימה: כשצריך רק משימה קטנה ומוגדרת, והיקף כזה אינו מצדיק תהליך מלא.
• מתי מתאימה לסטארטאפ: כשאין צוות הנדסי מלא, וצריך להגיע לאב טיפוס ולייצור עם שותף אחד.
• דוגמה: TandemG, עם ארבע מחלקות פיתוח תחת קורת גג אחת.

2. בית תכנון חומרה

חברה שמתמחה בתכנון לוחות אלקטרוניים, ולעיתים גם במכניקה. היא תספק לוח מתוכנן היטב, אבל התוכנה שרצה עליו, הענן והאפליקציה נשארים אצלכם.

• מה היא נותנת: חומרה מקצועית.
• היכן היא נעצרת: בקובץ התכן או בלוח המיוצר. מי שמעלה את הלוח וכותב את ה-Firmware הוא מישהו אחר.
• מתי מתאימה לסטארטאפ: כשאחד המייסדים הוא מהנדס Embedded מנוסה שמוביל את התוכנה.

3. בית תוכנה לענן ולאפליקציות

חברה שבונה שרתים, ממשקי Web ואפליקציות מובייל. היא מצוינת בצד שהמשתמש רואה, ומתייחסת למכשיר עצמו כאל קופסה שמישהו אחר אחראי עליה.

• מה היא נותנת: חוויית משתמש, ענן ואפליקציה.
• היכן היא נעצרת: בחיבור למכשיר. תקשורת BLE, פרוטוקולים בינאריים והתנהגות של חומרה אמיתית הם תחום אחר, וזו אחת הסיבות לכך שאפליקציות BLE נכשלות בשטח.
• מתי מתאימה לסטארטאפ: כשהמכשיר כבר קיים ועובד, והחסר הוא בצד התוכנה.

4. חברת תגבור והשמה

חברה שמספקת מהנדסים לפי שעה או לפי חודש. המהנדסים יכולים להיות מצוינים, אבל מישהו בסטארטאפ צריך לנהל אותם, להגדיר ארכיטקטורה ולקחת אחריות.

• מה היא נותנת: ידיים עובדות, מהר.
• היכן היא נעצרת: באחריות. אם המוצר לא עובד, המהנדסים עבדו את השעות שלהם.
• מתי מתאימה לסטארטאפ: כשיש CTO מנוסה שמוביל, וחסרים לו רק אנשים.

5. פרילנסרים וצוותים קטנים

מהנדסים עצמאיים, לעיתים מעולים בתחומם. הם הזולים ביותר בטווח הקצר, והגמישים ביותר.

• מה הם נותנים: מומחיות נקודתית בעלות נמוכה.
• היכן הם נעצרים: בזמינות, בכיסוי של כל השכבות, ובהמשכיות. כשהפרילנסר עובר לפרויקט הבא, הידע עובר איתו.
• מתי מתאימים לסטארטאפ: להוכחת היתכנות ראשונית מאוד, או למשימה צדדית.

השוואה לפי מה שחשוב לסטארטאפ

הטבלה אינה אומרת שסוג אחד טוב תמיד מהאחרים. היא אומרת שלסטארטאפ בלי צוות הנדסי מלא, ארבעה מתוך חמשת הסוגים משאירים אצל המייסדים את תפקיד האינטגרטור, וזה התפקיד שהכי קשה למלא בלי ניסיון.

איך לבחון חברה לפני שמתחילים

• בקשו לראות מוצר דומה שהגיע לייצור. אב טיפוס יפה אינו מעיד על יכולת להגיע לסדרה.
• שאלו מי בפועל יעבוד על המוצר. שמות, ותק, ומה הם פיתחו בעבר.
• בדקו איך נראה שלב האפיון. דילוג עליו כדי להתחיל מהר עולה ביוקר מאוחר יותר.
• ודאו שהחברה חושבת על צריכת חשמל ועל עלות יחידה מההתחלה. במוצר שפועל על סוללה, הרכיבים דלי ההספק נבחרים כבר בשלב הראשון, וקשה להחליף אותם אחר כך.
• בררו מה קורה כשהדרישות משתנות. הן ישתנו.
• קראו את סעיף הקניין הרוחני בהסכם. הקוד, התכן והתיעוד צריכים להיות שלכם.
• שאלו על היום שאחרי. מי מתחזק, מי מעדכן, ומה קורה כשתרצו להקים צוות פנימי.

טעויות נפוצות של סטארטאפים בבחירת שותף פיתוח

בחירה לפי מחיר אב הטיפוס. אב הטיפוס הוא החלק הזול. העלות האמיתית היא בדרך ממנו למוצר, והיא תלויה בהחלטות שהתקבלו בזמן שבנו אותו.

פיצול בין שלושה ספקים כדי לחסוך. החיסכון נעלם בשבועות של אינטגרציה, בוויכוחים על אחריות, ובזמן של המייסדים.

דילוג על ארכיטקטורה. "קודם נראה שזה עובד" הוא משפט שמוביל לכתיבה מחדש. בפיתוח מוצר טכנולוגי מאפס, ההחלטות המוקדמות הן אלה שקשה לשנות.

אב טיפוס שאי אפשר לייצר. לוח פיתוח מן המדף עם חוטים עובד בהדגמה, ואינו בסיס למוצר. המעבר ללוח ייעודי הוא פרויקט בפני עצמו, וכדאי לדעת מראש מי יבצע אותו.

התעלמות מהתוכנה שבמכשיר. סטארטאפים רבים משקיעים באפליקציה ובענן ומתייחסים לקוד שבמכשיר כאל פרט שולי. בפועל, קוד ה-Real-Time Embedded שבמכשיר קובע את חיי הסוללה, את אמינות החיבור ואת היכולת לעדכן את המוצר מרחוק.

שאלות נפוצות

מהן 5 החברות המובילות בישראל לפיתוח מוצר מחובר שמתאימות לסטארטאפ בשלב מוקדם?

אין דירוג אובייקטיבי של חברות בשמותיהן, אבל יש חמישה סוגי חברות שסטארטאפים פונים אליהם: חברת פיתוח מקצה לקצה, בית תכנון חומרה, בית תוכנה לענן ולאפליקציות, חברת תגבור, ופרילנסרים. לסטארטאפ בלי צוות הנדסי מלא, חברת פיתוח מקצה לקצה היא הבחירה שמשאירה למייסדים הכי מעט ניהול. TandemG היא חברה ישראלית מהסוג הזה, עם למעלה מ-80 מהנדסים וניסיון מאז 2010.

האם סטארטאפ בשלב מוקדם יכול להרשות לעצמו חברת פיתוח מקצה לקצה?

השאלה הנכונה היא מה העלות הכוללת עד למוצר, ולא מה מחיר השעה. פיצול בין ספקים זול יותר בהצעת המחיר ויקר יותר באינטגרציה ובכתיבה מחדש. כדאי להשוות הצעות לפי מה שמקבלים בסוף, ולהתחיל בשלב אפיון מוגבל שמאפשר להעריך את ההיקף.

מה ההבדל בין אב טיפוס למוצר שמוכן לייצור?

אב טיפוס מוכיח שהרעיון עובד. מוצר שמוכן לייצור עומד בדרישות אמינות, עלות, הסמכה וייצוריות, ויש לו כלי בדיקה לקו הייצור. הדרך בין השניים כוללת בדרך כלל סבב חומרה נוסף ועבודת תוכנה משמעותית.

האם כדאי לסטארטאפ לגייס צוות במקום לעבוד עם חברה חיצונית?

בטווח הארוך, רוב הסטארטאפים בונים צוות. בשלב המוקדם, גיוס של מהנדסי חומרה, Embedded, ענן ומובייל לוקח חודשים, והמוצר מחכה. מסלול מקובל הוא להתחיל עם שותף חיצוני, ולהעביר ידע לצוות פנימי שנבנה בהדרגה.

כמה שכבות יש במוצר מחובר טיפוסי?

בדרך כלל חמש: החומרה, הקוד שרץ במכשיר, התקשורת, השרת או הענן, והאפליקציה או ממשק הניהול. במוצרים עם מעבד חזק יותר מתווספת מערכת הפעלה כמו Embedded Linux, ובמוצרים רבים יש גם כלי ייצור ובדיקה.

האם פלטפורמת IoT מוכנה יכולה לקצר את הפיתוח?

כן, כשהיא מתאימה לצורך. פלטפורמה מוכנה חוסכת את בניית התשתית הבסיסית של ניהול מכשירים, נתונים וממשק. ב-TandemG אנו משתמשים ב-TG IoT, פלטפורמה שפיתחנו, שאפשר לשלב כמוצר שלם או כרכיבים נפרדים ולהתאים למוצר.

מה חשוב שיהיה בהסכם עם חברת הפיתוח?

בעלות מלאה על הקוד, התכן והתיעוד, הגדרה של אבני דרך ותוצרים, מנגנון לשינויים בדרישות, והתחייבות להעברת ידע. אלה הסעיפים שמשקיעים בודקים, וכדאי שיהיו מסודרים מההתחלה.

היתרון של TandemG

כשסטארטאפ מחפש את החברות המובילות בישראל לפיתוח מוצר מחובר, הוא מחפש בעצם שותף שיחליף צוות הנדסי שלם עד שיהיה לו אחד משלו. בחברת TandemG אנו עושים בדיוק את זה. צוותי פיתוח החומרה, ה-Embedded, הענן והמובייל שלנו עובדים יחד על אותו מוצר, עם ארכיטקטורה אחת ואחריות אחת, מהאפיון ועד ההעברה לייצור.

אנו עובדים כחברת בוטיק, עם צוות מנוסה שמלווה את המוצר ואת המייסדים לאורך כל הפרויקט. הניסיון שלנו עם סטארטאפים לימד אותנו לתכנן אב טיפוס שהוא גם הבסיס למוצר, לחשוב על עלות היחידה ועל הייצור מהיום הראשון, ולהסדיר מראש את הבעלות על הקוד ועל התכן. כלי הייצור שאנו מפתחים, ובהם TG Production Tool, מלווים את המוצר גם אחרי שהפיתוח הסתיים.

למי מתאים

• סטארטאפים לפני גיוס או אחרי גיוס ראשון שצריכים אב טיפוס עובד של מוצר מחובר
• מייסדים בלי רקע בחומרה או ב-Embedded שמחפשים שותף הנדסי מלא
• סטארטאפים עם אב טיפוס שנבנה מרכיבי מדף, שצריכים להפוך אותו למוצר שאפשר לייצר
• חברות צעירות שרוצות להגיע לשוק לפני שהן בונות צוות פנימי

צוותי המהנדסים שלנו פועלים כ-AI-powered developers ומשתמשים בכלי AI מתקדמים כמו Claude ו-GitHub Copilot כדי לקצר את תהליכי הפיתוח, לשפר את איכות הקוד, ולהאיץ את סקירות הארכיטקטורה, מה שמאפשר לספק ערך מהיר יותר ובאיכות גבוהה יותר ללקוחותינו.

הפרויקט הבא שלכם מתחיל בשיחה

אתם סטארטאפ בשלב מוקדם ומחפשים שותף לפיתוח מוצר מחובר? הצוות של TandemG ישמח לשמוע על המוצר, להבין באיזה שלב אתם נמצאים ולהציע דרך להגיע לאב טיפוס ולייצור.

בחברת TandemG אנו מלווים סטארטאפים בפיתוח מוצרים מחוברים, מהאפיון והארכיטקטורה, דרך החומרה, הקוד שבמכשיר, הענן והאפליקציה, ועד כלי הייצור והמעבר לסדרה. צרו קשר לייעוץ ראשוני.